עלייה לאחר גיור – כיצד לקבל הכרה ממשרד הפנים לאחר המרת הדת ליהדות?

האם אדם שלא היה יהודי מלידה זכאי לעלות לארץ לאחר גיור ליהדות?

זכותם של יהודים וצאצאיהם לאזרחות ישראלית (עלייה) מעוגנת בחוק השבות משנת 1950. תיקון לחוק משנת 1970 הבהיר, כי זכות זו חלה גם על בני משפחתם של יהודים ומי שהפכו ליהודים מבחירה באמצעות תהליך גיור. השאלה היא איזה הליך גיור מקובל על משרד הפנים.

עורך הדין יהושע פקס אשר מתמחה בנושאי הגירה לישראל במשרדנו, יסביר כיצד לעבור גיור שיקבל תוקף על ידי מדינת ישראל, ומה התנאים לעשות עלייה לאחר גיור.

כיצד לגרום למשרד הפנים להכיר בגיור לצרכי עלייה?

השאלה "מיהו יהודי" היא אחת השאלות היסודיות שבבסיס מדינת ישראל. על פי חוק השבות (1950), לכל יהודי יש זכות לעלות ארצה.
אבל בפועל, הכול יותר מורכב. מדינת ישראל אינה רוצה שלכל אדם בעולם תהיה זכות לעלות לישראל רק על פי טענה שהוא יהודי, או התגייר ליהדות. אפילו קבלת אישור מרב שאינו מוכר לא נחשב למספק. אחרי הכול, רשות ההגירה לישראל לא רוצה להכיר בגיור שנעשה אך ורק לצרכי עלייה והשתקעות בארץ.

כיצד יודעים אם גיור ייחשב לצרכי עליה?

בדרך כלל, גיור שנערך מחוץ לישראל דרך קהילה יהודית המוכרת על ידי אחת מהתנועות היהודיות הבינלאומיות הגדולות (לדוגמה, מועצת הרבנים דאמריקה, אספת הרבנים, האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת וכדומה) הוא גיור שיוכר לצרכי עלייה.

בית המשפט העליון קבע, כי גיור המבוצע מחוץ לישראל בקהילות המוסמכות לכך על ידי הזרמים העדתיים שלהן, תקף למטרות עלייה. על פי ההנחיות העדכניות של משרד הפנים, תהליך הגיור חייב להימשך לפחות 9 חודשים ולכלול לא פחות מ-300 שעות לימוד והשתתפות בקהילה יהודית. בשורה של מקרים החל משנת 2016, בית המשפט העליון הורה למשרד הפנים להכיר בגיורים שנערכו בתוך ישראל על ידי קהילות יהודיות המוכרות על ידי הזרמים העדתיים שלהן. עם זאת, כפי שציין בית המשפט בשנת 2021, המועמד לעלייה חייב להשלים את הגיור בעת שהותו בישראל כדין. הדבר מחייב בדרך כלל תושבות זמנית או קבועה לאורך תהליך הגיור. בתנאים מסוימים, תושבים כאמור יכולים לעבור תהליך גיור ממלכתי.

למרבה הצער, בעוד שבתיאוריה, גיור אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי מוכר לצרכי עלייה, בפועל המציאות שונה מאוד. לאור לחצי הרבנות הראשית, ממשלת ישראל מטילה ספק בהליכי גיור שלא בוצעו במסגרת אורתודוקסית, במיוחד אם הם בוצעו בתוך ישראל. לפיכך, תיקי גיור רפורמיים וקונסרבטיביים נמשכים לרוב חודשים, אם לא שנים, וסביר יותר שיידרשו ראיות נוספות או שההליך יידחה על הסף. כפי שנדון להלן, ניתן לערער על תוצאה זו באמצעות הליכים מנהליים או בבית המשפט.

גם אם לא התגיירתם דרך קהילה יהודית מוכרת, הליך הגיור עדיין יכול לאפשר לכם לעלות לישראל. במקרה זה, רשות האוכלוסין וההגירה תבקש מידע על הרב שפיקח על הליך הגיור ועל העדה הדתית אליה משתייך רב זה, אם בכלל. יש להראות 9 חודשי השתתפות בקהילה יהודית מוכרת לאחר הגיור, ועם מעברכם לישראל תקבלו אשרת שהייה זמנית. אזרחותכם תינתן לאחר המצאת מסמכים המעידים על 21 חודשים של השתתפות בקהילה יהודית מוכרת לאחר הגיור, בארץ או מחוץ לה.

מה התנאים שמאפשרים עלייה לאחר גיור?

משרד הפנים מטפל בבקשות הגירה ויש לו נהלים מיוחדים לבחינת השאלה האם הגיור הוא "כנה" (ממניעים טהורים). לפעמים הנהלים גורמים לדחיית בקשת עלייה כי המבקש לא הפגין רצון להיות מעורב בחיי הקהילה היהודית או לא הוכיח זהות יהודית במהלך (או אפילו לאחר) תהליך הגיור. כאמור, משרד הפנים נוטה להעדיף את היהדות האורתודוקסית על כל תנועה אחרת ביהדות, גם אם רשמית כולם שווים.

כדי שהגיור יוכר רשמית, יש צורך במספר תנאים:

1. הקהילה שאליה מתגיירים חייבת להיות קהילה יהודית מוכרת (הקהילות הקונסרבטיבית והרפורמית מוכרות תאורטית באופן שווה, אולם בפועל ישנה העדפה לגיור בקהילה האורתודוקסית ופסק דין להוכחת גיור על ידי בית דין רבני מוכר).

2. על הגר להיות חבר פעיל בקהילה יהודית מוכרת בחו״ל, לפחות שנה לפני הגיור או להציג הוכחות שהקדיש ללימודים לפני הגיור לא פחות מ-300 שעות והיה חלק מקהילה יהודית מוכרת בחו״ל לפחות 9 חודשים אחרי הגיור. במידה והגר לא היה חלק מקהילה יהודית מוכרת בחו״ל באפשרותו להגיש בקשה חריגה לקבלת מעמד זמני בישראל ולהיות פעיל בקהילה יהודית בארץ במשך לכל הפחות 9 חודשים.

3. יש להציג מסמכים המאשרים כי הגר היה פעיל בקהילה היהודית במשך תשעה חודשים לפחות לאחר אישור הגיור. אם לא קיים תשעה חודשים של מעורבות בקהילה יהודית מוכרת לאחר אישור הגיור, וטרם הגשת בקשת העלייה, רשאי משרד הפנים להעניק למבקש העלייה מעמד תושב ארעי אשר ישודרג לאזרחות מלאה לאחר שיוכיח כי הוא היה מעורב בקהילה יהודית מוכרת בישראל במשך לפחות תשעה חודשים.

האם בני משפחתם של גרים יכולים לעלות לישראל עמם?

בני הזוג של מי שמוכרים רשמית כגרים על ידי משרד הפנים רשאים לעלות לישראל עם המשפחה, בדיוק כמו בני זוג של כל זכאי עליה. ילדים קטינים יכולים לעלות עם המשפחה ולקבל מעמד בארץ כקטינים נלווים. ילדים אשר נולדים לאחר הגיור נחשבים כילדי הורים יהודים. מצד שני, ילדים בוגרים של אדם אשר עבר גיור לאחר לידתם אינם נחשבים בדיעבד כילדי יהודי, ואינם זכאי שבות. עם זאת, ישנו מקום לפנות לקבל אשרות שונות בישראל על בסיס הומניטרי.

מסמכים לצורך עליה לאחר גיור ליהדות

נוסף על כל המסמכים הרגילים הדרושים לבקשת עלייה, יש צורך להציג פרטים על הליך הגיור:

1. תעודת גיור – חתום כהלכה על ידי בית דין רבני.

2. מכתב הצהרה של הגר, המסביר את המוטיבציה מאחורי תהליך הגיור ומעורבותו בקהילה היהודית לפני ואחרי הגיור.

3. מכתב הסבר מפורט של בית הדין הרבני או ראש הקהילה היהודית על אשר קיבלו אליהם את הגר, אשר יפרט את ההכנות לגיור, את לימודי היהדות לגיור, ומשך זמן הגיור. יש לכלול פרטים כגון כיצד הרב מקבל ומכין מועמדים לגיור, דוגמאות לנושאים שנלמדו בשיעורים, מידע על היכן ומתי התקיימו השיעורים וציפיות מהמועמדים לגיור להשתתף בקהילה יהודית לאורך תהליך הגיור. המכתב צריך לכלול גם אישור על הפעילות בקהילה יהודית לאורך תהליך הגיור, עם דוגמאות ספציפיות, במידת האפשר. אם במהלך הגיור הייתה מעורבות בקהילה שאינה הארגון דרכו בוצע הליך הגיור, יש לצרף מכתב נוסף שמפרט את המעורבות כאמור, שנכתב על ידי רב באותה קהילה. המכתב ייחתם על ידי מנהיג הקהילה היהודית שכתב את המכתב. על המכתב להיכתב על נייר המכתבים עם הלוגו והכתובת של הקהילה היהודית. המכתב ייחתם על ידי מנהיג הקהילה היהודית בפועל שכתב את המכתב, הכולל את נייר המכתבים, הלוגו והכתובת של הקהילה היהודית.

4. מכתב של הרב או ראש הקהילה היהודית בה מתגורר הגר, דבר שיסביר את מעורבותו של הגר בקהילה היהודית לאחר הגיור. זאת צריכה להיות קהילה יהודית מוכרת (אם כי לא בהכרח הקהילה דרכה בוצע הליך הגיור) בה היה מעורב הגר במשך שנה אחת לפחות לאחר הגיור. הדבר החשוב הוא פעילות בחיי הקהילה היהודית, למשל נוכחות קבועה בשבתות וחגים, חברות בארגונים קהילתיים והשתתפות במפגשי למידה בהנחיית רב

האם נדרשת מעורבות עכשווית בקהילה יהודית כדי לעלות לישראל לאחר גיור?

ככלל, התשובה לשאלה זו היא כן. מניסיוננו, זהו מרכיב מכריע בהצלחת בקשת העלייה, שכן הוא מוכיח שגם לאחר הגיור אתם ממשיכים להזדהות כיהודים. הדבר נכון גם אם הגיור נערך שנים רבות לפני הגשת בקשת העלייה.

כאמור לעיל, באופן אידיאלי מעורבות זו תהיה לתקופה של שנה אחת לפחות לאחר הגיור. עם זאת, ניתן לפרט נסיבות שמנעו פעילות רציפה בקהילה יהודית לאחר הגיור (לדוגמה, בשל נגיף הקורונה) במסגרת בקשת העלייה.

תהליך עלייה לישראל לאחר גיור

לאחר הגשת בקשת עלייה לרשות האוכלוסין וההגירה, היא תיבדק ולעיתים גם תישלח אל מטה הרשות בירושלים לבחינה נוספת. במידה והבקשה נדחית, ניתן להגיש ערעור פנימי בזכות, שייבחן על ידי בכירים במשרד הפנים. אם ערעור זה נדחה, ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית הדין האזורי בירושלים. אנו ממליצים בחום לקבל ייעוץ משפטי לפני נקיטת צעדים אלו.

צרו קשר עם עורכי דין שמתמחים בעלייה לאחר גיור

עלייה לישראל לאחר גיור יכולה להיות תהליך מאתגר וארוך. אנו ממליצים לפנות לעורכי דין בעל מומחיות בתחום זה שידריכו אתכם בדרך.

סניפינו בירושלים ובתל אביב מתמחים בענייני הגירה לרבות עלייה לאחר גיור. אתם מוזמנים לפנות אלינו לפגישת ייעוץ, ואנו נשמח לעזור!

 :  :

03-3724722

055-9781688

office@lawoffice.org.il